ייעוץ טרום לידתי בנושא מומים של הכליות ודרכי השתן
מומי כליה ודרכי השתן הינם הממצא השכיח ביותר המתגלה בעת סקירות מערכות במהלך ההריון.
במידה ובסקירת מערכות מתגלה בעיה במבנה הכליות – רופא הנשים יפנה את ההורים ליעוץ אצל נפרולוג/ית ילדים אשר יסבירו להורים לעתיד מה משמעות הממצא, מה מידת החומרה ואיך כדאי להמשיך לעקוב עוד במהלך ההריון ולאחר הלידה.
מצבים שכיחים המאובחנים טרום לידתית
- הרחבה פונקציונלית – במקרים של הרחבה קלה, יתכן וזהו בעצם שלב בהתפתחות הכליות ואין כל בעיה מבנית. במקרים אלו ההרחבה צפויה להשתפר עוד במהלך ההריון או בחודשים הראשונים שלאחר הלידה.
- היצרות במוצא הכליה או באזור חיבור השופכן לשלפוחית השתן (uretero-pelvic junction obstruction או uretero-vesical junction obstruction), היצרות זו יכולה להיות בדרגה קלה או בינונית ואז יהיה צורך במעקב בלבד, במקרים של היצרות משמעותית – לעיתים יהיה צורך בניתוח תיקון כבר בחודשים הראשונים לאחר הלידה.
- רפלוקס לדרכי השתן – מצב בו השתן במקום לזרום מכוון הכליות – לשלפוחית השתן ומשם דרך השופכה- החוצה – מתאפשר מעבר של שתן חזרה משלפוחית השתן לכוון הכליות. גם רפלוקס יכול להיות בדרגת חומרה קלה /בינונית או קשה. מצב זה מגדיל משמעותית את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן. בחלק מהמקרים יתכן שיפור ובחלק מהמקרים, בעיקר את יהיו ארועי זיהומים חוזרים בדרכי השתן – יהיה צורך לשקול טיפול ניתוחי בהמשך החיים.
התפתחות של כליה בודדת, או התפתחות לא תקינה של אחת הכליות – למשל מצב של כליה מולטיציסטית דיפלסטית שאינה תפקודית.
כליה שאינה במקום התקין כגון – כליה אגנית.
מומי כליה הגורמים לאיחוי של שתי הכליות זו לזו (CROSSED FUSED ECTOPY) כדוגמת כליית פרסה.
כליות קטנות – מה שיכול להעיד על סיכוי להפרעה עתידית בתפקוד הכלייתי.
אבחון של ציסטות כלייתיות עוד במהלך ההריון.
מרבית המומים לא יביאו להפרעה משמעותית בתפקוד הכלייתי (אי ספיקת כליות) אך יכולים לגרום לשכיחות מוגברת של זיהומים בדרכי השתן, יתר לחץ דם, אבני כליה וכו'.
בכל מקרה של ממצא חריג במבנה הכליות המתגלה במהלך ההריון- חשוב להתייעץ עם נפרולוג/ית ילדים, לשמוע הסבר לגבי משמעות הממצא ובאם קיים סיכון עתידי לפגיעה בתפקוד הכלייתי.
